מקור השם גבעת ח"ן הנו על שם המשורר חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, שכתב על בוני הארץ תחזקנה ידיכם. המושב הוקם בשנת 1933 על ידי עולים ממזרח אירופה. הוא משתרע על פני כ-1,300 דונם. מספר התושבים - כ-340 נפשות. ענפי משק עיקריים: תחנת דלק, לול, הדרים, ירקות, פרחים וצמחי נוי.
גבעת ח"ן משתייך לתנועת המושבים. אבי ההתיישבות אברהם הרצפלד הוא שהגה את רעיון הקמת המושב במסגרת "תוכנית האלף": תוכנית לעבות 11 מושבות קיימות בחגורה נוספת של 1,000 משפחות פועלים סביבן, על מנת להגן עליהן; התוכנית לא צלחה, ועקב בעיות מימון התיישבו רק 430 משפחות.
תחילת דרכו של המושב ב-41 משפחות - זוגות צעירים עם ילד קטן וכמה רווקים שהיו פועלים ברעננה -שעלו להתיישב על הגבעה. הם נכנסו לבתים קטנים יצוקי בטון שחולקו על פי הגרלה. המהנדס שבידיו היה הכוח לאשר את המתיישבים קבע שהמקום נועד לזוגות נשואים בלבד. לכן, לצורך קבלת בית במושב, העמידו רבים פנים כנשואים.
השנים הראשונות היו קשות ורבים עזבו. עם זאת באו אחרים מרוסיה, ליטא ופולין ואליהם נוספו משפחות יוצאות גרמניה. כל קבוצה תרמה משלה לחיי המושב. חיי החברה היו מאורגנים: פעמון במרכז המושב שימש כמתקן קורא לאסיפות וכן לצורכי ביטחון. במושב התפתחו חיי חברה ותרבות. יחד נסעו לסרטים ולהצגות וקיימו טיולים ברחבי הארץ. חבר שעבר בעיר היה מזמין מרצים, קריינים, זמרים ונגנים ללילות שבת.
בעת ההיא המושב היה מוקף ערבים ונתון לשמירה יומם ולילה. על בניין המזכירות הוצב צינור כדי שייראה למרחוק לעיני הערבים כמרגמה. הנשק הוחבא בסליקים הרבים שנחפרו במושב.
החינוך והתרבות היו והנם מרכז החיים בגבעת ח"ן. התושבים נהנים בין היתר מהצגות של חברי המושב בבימויים של אליעזר יונג, זאב ברבן ובמאים מקומיים אחרים. חג המושב היה האירוע המרכזי וכך גם הסדר השני. |
מיקום: דרומית לרעננה ומזרחית להרצליה
